הקדמה:

מה כולל התכנון? – פעולות שעיקרן לפני התחלת הפרויקט ולפעמים אף במהלכו, שנועד לסייע ליזם להקים פרויקט באיכות, בלו”ז ובתקציב בהתאם לדרישות היזם.

עלות התכנון מוערכת לרוב בין 7% ל-10% מערך הביצוע של הפרויקט.

התכנון ובכללו מסמכי המכרז וצורת ההתקשרות עם הקבלן על המחיר הסופי של הפרויקט.

כלל אצבע: 1 שקל שיחסך באפיון , יחסוך 10 ₪ בתכנון, יחסוך 100 ₪ בביצוע.

מהו התכנון?

התכנון היינו תהליך קבלת החלטות המתבצע טרם הוצאת הפרויקט לביצוע. תהליך התכנון צריך לתת מענה לשאלות הבאות:

  1. מה יש לעשות? (רכיבים ופעילויות).
  2. כיצד יבוצעו הפעילויות? (מהי טכנולוגית הבניה ומהן שיטות הביצוע?).
  3. מי יבצע כל פעילות ובמה? (באילו משאבים נשתמש).
  4. מתי יבוצעו הפעילויות? (סדר ביצוע ותזמון).

מדוע יש צורך בתכנון?

  1. להבטיח הבנה טובה יותר של היעדים והמטרות.
  2. לשפר את טיב המוצר התכנוני של כל אחד מהמתכננים תוך ביצוע:
    1. הגדרת תחומי האחריות של כל אחד מהמתכננים בפרויקט על מנת שיהיה ברור מה חלקם בתוך הפרויקט.
    2. שפור התאום והאינטגרציה של המערכות .
    3. ניצול הידע המצטבר מניהול פרויקטים בעבר ומניסיון כלל המתכננים.
  3. לספק בסיס למעקב ובקרת עבודה.
  4. לצמצם את מידת האי וודאות.

מי הם המתכננים?

  • תכנון גיאומטרי
  • הידרולוגיה וניקוז
  • תנועה (הסדרי תנועה, שילוט ותמרור)
  • אדריכלות נוף
  • תכנון גאוטכני וגיאולוגי (ביסוס)
  • תשתיות ומערכות (מים, ביוב, חשמל ותאורה)
  • תאום תשתיות פנים וחוץ
  • מדידות
  • סטטוטוריקה (אדריכל, יועצים סביבתיים, אקוסטיקה)
  • קונסטרוקציה
  • אדריכלות מבנה ועיצוב פנים
  • מערכות בניה (חשמל, מיזוג, מעליות, מים וביוב)
  • איטום
  • חיפוי

מי מוביל את התכנון?

  • מנהל / משרד לניהול פרויקטים
  • מתכנן ראשי (לרוב אדריכל לפרויקטים קטנים)
  • מנהל אורגני של ארגון / חברה

שלבי התכנון בהתאם לאופן ההתקשרות:

“התקשרות קונבנציונלית” – יזם המעוניין להקים פרויקט ע”פ תכנון הנעשה על ידו לצורך הכנת מכרז לביצוע על סמך כתב כמויות בפרויקט למדידה או על סמך תוכניות בפרויקט בפאושלי (ערך סופי). בשיטת התקשרות זו יש לבצע תכנון מפורט ככל הניתן ומסודר הכולל: תכנון ראשוני, סופי ומפורט, הוצאת כ”כ מפורט, מפרט טכני מיוחד, מסמכי מכרז ותנאים כלליים להשתתפות במכרז, דאגה לכלל האישורים והרישויים הנדרשים מול רשויות החוק (הליך סטטוטורי מלא), וליווי הביצוע בפיקוח עליון לבדיקת תאימות המוצר המתקבל אל מול התכנון.

“התקשרות בשיטת תכנון-ביצוע” – היזם מזמין מוצר מוגמר כאשר התכנון המפורט והביצוע נעשה על ידי מקבל העבודה (הקבלן). בשיטת התקשרות זו יש לשים לב בעיקר לכתיבת פרוגרמה מפורטת ומדוייקת ככל הניתן המפרטת את תכונות המוצר המתבקש, ביצוע של תכנון מוקדם על מנת להבין את העלויות של הפרויקט טרם ההתקשרות עם מקבל העבודה, הכנת מסמכי מכרז והתקשרות מאד מדוייקים אל מול מקבל העבודה, בדיקה כי מבוצע  הליך סטטוטורי לקבלת כלל האישורים הנדרשים (על מקבל העבודה לדאוג לאישור התכנון מול הרשויות השונות).

למה צריך לשים לב בסגירת חוזה מול המתכנן?

  1. לעשות חוזה – רבים לא מבצעים חוזה כתוב אלא חוזה שבעל פה, יש להימנע מכך.
  2. יש לציין בחוזה מהי תכולת העבודה הנדרשת מהמתכנן ומה גבולות האחריות שלו בפרויקט.
  3. מהם תוצרי העבודה המבוקשים ממנו (תוכניות? מפרטים? כתב כמויות? ייעוץ בלבד?)
  4. שלבי העבודה ולוחות הזמנים המבוקשים בפרויקט המדובר.
  5. כיצד יחושב שכר הטרחה עבור שירותי המתכנן וכן מהם אבני הדרך לתשלום? תוך כמה זמן מרגע הגשת החשבון ישולם השכר?
  6. מי אנשי המפתח של המתכנן במשרד (מזכירה, בעל המשרד, המתכנן בפועל)
  7. ביטוח- יש לוודא כי למתכנן קיים ביטוח אחריות מקצועי, או לדרוש כי למשרד קיים ביטוח בהיקף מסוים תוך התייעצות עם מנהל הפרויקט.
  8. נספחים שונים כגון: הצהרת סודיות, הצהרה על ניגוד אינטרסים וכו’.

תפקידיהם הנוספים של המתכננים:

  1. בדיקת הצעות הקבלנים במכרז
  2. פיקוח עליון (סיורים בשטח, השתתפות בישיבות בזמן הביצוע, כתיבת דו”חות).
  3. שינוי תכנון במהלך הביצוע (עקב טעויות תכנון או תוספות היזם)
  4. הגשת תוכניות לרשויות התכנון וקבלת אישורים מול גופי הרישוי.
  5. בדיקת תוכניות העדות (“AS MADE”) בסיום הביצוע שבוצעו ע”י הקבלן, או ע”י תוספת תשלום למתכנן ביצוע שלו ביחד עם הקבלן להוצאת תוכניות עדות מסודרות.

תוצרי התכנון:

  1. סט תוכניות לביצוע
  2. מפרט טכני מיוחד
  3. כתב כמויות מפורט המבוסס על חישוב כמויות.
  4. אומדן המתכננים
  5. מסמכי המכרז

תפקיד התוכניות:

  1. מהווה בסיס לאישור של מטרות, אמצעים ופתרונות ע”י היזם ומשרדי ממשלה שונים.
  2. מהווה בסיס להתקשרויות חוזיות.
  3. מהווה בסיס למעקב, דיווח ובקרה.
  4. מסייע לתקשורת, תאום ואינטגרציה בין המתכננים השונים ובין השלבים השונים בתכנון.
  5. נותן הנחיות לביצוע.

נקודות כשל אפשריות בתכנון:

  1. חוסר מחויבות לתכנון מצד כל אחד מצוות התכנון.
  2. חסרים מטרות ויעדים משמעותיים.
  3. בעיה לראות את תהליך התכנון הן כתהליך רציונלי הנדסי ובו זמנית תהליך הדורש יצירתיות והסתכלות מחוץ לקופסה.
  4. עודף בטחון המתבסס על ניסיון.
  5. כישלון בזיהוי הנושאים הקריטיים להצלחה.
  6. כישלון בהאצלת סמכויות.
  7. חוסר בטכניקות בקרה ובדיווח על תוצאות אמת.
  8. התנגדות בסיסית לשינויים.